פסק-דין בתיק ת"א 6601-06

1.         בפני תביעה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה - 1975. התובעת, ילידת 19.11.53, רואת חשבון במקצועה, נפגעה בתאונת דרכים ביום 21.6.05, שהיא גם תאונת עבודה, כנוסעת ברכבת. כאשר הרכבת התנגשה במשאית על מסילת הברזל, וכתוצאה מכך נפגעו בין היתר נוסעי הרכבת. התובעת פונתה באמבולנס ממקום התאונה לבית החולים "אסף הרופא".

            התובעת שהתה בבית החולים "אסף הרופא" מיום 21.6.05 ועד 30.6.05. ביום 30/6/05 היא הועברה להמשך אשפוז שיקומי בבית החולים ע"ש "שיבא" בתל השומר, ושם היא אושפזה עד ליום 18/8/05.

סך הכול התובעת הייתה מאושפזת 58 ימים.

נכות רפואית

2.         נכות התובעת נקבע על ידי המל"ל, נכות על פי דין לפי סעיף 6ב' לפלת"ד, כדלקמן:

30% בגין הגבלה בתנועות הצוואר לפי סעיף 37(5)(ג) לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז - 1956 (להלן: "התוספת לתקנות");

10% בגין צלקות בפנים, לפי סעיף 75(2)(ב) לתוספת לתקנות;

15% בגין PTSD לפי סעיף 34 בין (ב) ל-(ג) לתוספת לתקנות.

סך הכול: 47% נכות משוקללת.

אבדן השתכרות לעתיד

3.         המל"ל לא הפעיל את תקנה 15 מאחר ולא הייתה לתובעת ירידה בהכנסות ( פרוטוקול ועדת רשות לעניין תקנה 15).

            כתוצאה מהתאונה נגרמו לתובעת שברים כדלקמן:

            שבר דחיסה באגן  בעצמות הרמוס פוביס ושבר בעצם הסקרום.

            שבר במפרק בין חוליות C1-C2 בעמ"ש צווארי.

            בבדיקת MRI הודגם לחץ על עמ"ש. כמו כן, נגרמו לה חתכים רבים בפניה, שנתפרו.

            התאונה הוכרה ע"י המל"ל כתאונת עבודה. התובעת שהתה באי כושר מוחלט של 100% מיום 22/6/05 ועד ליום 20/9/05.

מיום 21/9/05 נקבעה לתובעת נכות זמנית של 60% עד ליום 25/7/08.

מיום 26/7/08 נקבעה לתובעת נכות צמיתה משוקללת של 47%.

על פי הראיות שהוצגו לועדת הרשות של המל"ל, לעניין תקנה 15, התובעת חזרה להיקף של 50% משרה מיום 1/8/07. נקבע שלא הייתה לה ירידה בשכר, כי ההפרש עד למשרה מלאה שולם מתוך ימי מחלה שנצברו לזכותה.